הצטרפו לטבלת המבקרים בפייסבוק
app store google play
Download The Table app for iPhone & Android
app store google play
Download The Table app for iPhone & Android
thetable.me the table
המסעדות הטובות בישראל
ציון משוקלל
כתובת וטלפון
ביקורת לדוגמא

טבלת המבקרים , דירוג המסעדות הטובות ביותר בישראל

1

4.7

נחזור לטאיזו ולבן־נריה, שנותנים לטעמים החושניים של דרום־מזרח אסיה טוויסט עכשווי. יש כאן עוצמה, תחכום ועדינות ויומרה מבורכת להיות הכי טוב. התחלנו עם לחמניות מאודות (9 שקלים) חמות ובשרניות, עם מין מטבוחת עגבניות אסייתית חריפה־מתוקה – יריית פתיחה ממכרת, נפלאה ואחרת. סשימי ילו טייל (58 שקל) בציר טונה, למון גראס, שאלוטס מקורמלים ואורז יסמין קלוי היה דג ב"רמה גבוהה ביותר", מציינת גוני. טרטר דגי ים לבנים עם ביצי דג דאון, קציפת סויה בקונוס אורז (34 שקל) – מנה קטנה, עדינה, אוורירית ועדיין בעלת גוף. אייל חשב שהקציפה מכבידה מעט, אבל השורה התחתונה – ביס נהדר. מרק סרטנים צח (58 שקל) הוא וון־טון שרימפס עם כופתאות מלאות בשר סרטנים, מוגש עם ברוסקטת חמאת סרטנים ושום. בעיני מרק גאוני חמוץ ומתוק וחריף, קל ועשיר.

רוק שרימפס (48 שקל) אלו כדורי שרימפס עטופים בתפוחי אדמה, כורכום, אפונה וקשיו מקורמלים על יוגורט תמרהינדי, מנה שהומצאה בערבים ההודיים בהרברט והגיעה לכאן במלוא הדרה. לוקוס מאודה (98 שקל) במחבת עם סרטנים ומולים ברוטב קארי מסאמן סמיך ריחני עם גרנולת פירות יבשים וקייל אורגני היא מנה מלכותית בתיבול מיוחד מסורתי וחדש. שתי בשריות, וון־טון כבדי עגל חלב (54 שקל) בשמן צ'ילי קשמירי, שום פריך, בוטנים מסאללה; ודאמפלינג שנחניזי (56 שקל) עם לחי עגל, מרק בשר, בוטנים וציר רימונים, זכו למחמאות מגוני ומאייל, בעיקר הכיסונים, שהיו "ברמה בינלאומית גבוהה ביותר". דווקא בקטע הטבעוני יש עדיין מה לשפר, ומסעדה אסייתית יכולה לאפשר יצירתיות גם בתחום הזה.

גם הקינוחים סוף הדרך. גולב ג'מון, קינוח הודי קלאסי של סופגניות, קציפת למון גראס וזעפרן וגלידת קונפי עם מנגו – מצדי שיחליף את הסופגניות שלנו בחנוכה. קונכיות טפיוקה בטעם קקאו, מרק קר של קוקוס סחוט במקום, שומשום שחור פירות יער, שקדים וקרח כתוש הוא גאונות לשמה. סברינה מתובלת ספוגה סירופ גרנולה ביתית ומעל סורבה קוקוס – אין דבר כזה. פגודה שוקולד, קינוח מערבי מתבקש, היה חגיגה של פאדג' שוקולד, דפי שוקולד ושוקולד לבן והל, גלידת חמאה מלוחה וקשיו. ברמת הגיוון של הקינוחים, רובם מבוססי תבלינים – ניתן לגוון יותר מערבה.

2

4.6

מול ים היא המסעדה הכי לא פטריוטית בארץ. זה מטבח שמתעלם מכל מרכיב מקומי. שוכנת מטר מהים, אבל לא מכירה בקיומו של ים תיכון. חומרי הגלם שלה מגיעים מארצות רחוקות, מאוקיינוסים קרים ומשווקי דגים מרכזיים בעולם. היא לא תלוייה במקום, אלא בשדה תעופה נגיש.

אז למה בישראל מול ים נתפסת כמותג על? כבר 15 שנה היא שומרת הקנאות על הנוסחה, בלי שינויים דרמטיים. בעל בית, שלום מחרובסקי, אחד מיבואני הדגים המרכזיים בארץ ושף מינימליסטי, יורם ניצן. התוצאה: פריטים מצויינים, בטיפול מדוייק. המחיר: לפעמים הדהוד המעמקים נמחק כתוצאה מהעטיפה האולטרה מוקפדת. הרטבים המוקצפים ומתקתקים לפעמים עולים על העצבים, כאילו הם מנסים ליישר קו עם איזה חוק לא רשום של מטבח עלי, אבל בדרך כלל הם לא גונבים את ההצגה.

3

4.6

בחודש האחרון פקדתי אותה פעמים מספר, בניסיון לאבחן איך השפיע השינוי במטבח על תפריט העסקית.
זאת לא הייתה משימה קלה – העסקית של טוטו (ראשונה ועיקרית‭,(‬ מסעדת שף ים תיכונית, נהנית להשתנות אחת לכמה ימים. גם המחיר הרשמי ‭98 -‬ שקל, נתון לפרשנות, ואתם עלולים לצאת משעריה בסכום הרבה יותר גבוה, אם לא תיזהרו.
העסקית המשופצת כוללת קלאסיקות מן העבר – סלט קלמרי עם גרגרי חומוס ויוגורט, פפרדלה ראגו, סטייק קצוץ ופילה סלמון, לצד הנפקות חדשות. מובן שהעדפתי לבדוק את החידושים.

בראשונות אפשר להתענג על אנשובי כבוש מהים התיכון – סלט מרהיב כמו שרק שלו יודע לצייר במכחולו, והוא כולל יוגורט ועדשים. פתיח מוצלח נוסף הוא הטורטליני גבינות רכות – שלושה כיסונים משובבים הרובצים בתוך קרם עגבניות שטח וגבינת גאודה ועושים שמח בפה. גם מנת הרוסטביף הייתה מרשימה ומושקעת. למבקר הקולנוע הסמכותי ד' שנלווה אליי היה מה להעיר על אופיין הלא מושלם של פרוסות הבשר המדממות, אבל לי זה לא הפריע לערום אותן על הטוסטים, להוסיף חרדל, צנוניות וצלפים ולנגוס בתאווה.

4

4.6

אז נכון שיש שיגידו (שגיא כהן למשל) שהדברים של אדוני נוגעים בלב לבה של הקולינריה המקומית על מעלותיה ובעיקר על חסרונותיה. יש אפילו שיגידו שהם מעידים על משהו רחב יותר בחברה הישראלית או שהנורמה העיתונאית שמשתקפת מסיפור גם היא מצביעה על דברים בעייתיים. יכול להיות שכל הדברים האלה נכונים. אני, באופן אישי, לא חושב שהשאלות האלה מעניינות או צריכות להטריד מישהו שמנסה לבחור מסעדה לחגיגה פרטית משלו. כי מה שמעניין אותו, בסוף, זה מה שיהיה לו בצלחת. וזו גם הסיבה שבבואנו לבחור מסעדה ליום הולדתה של המהממת לא היינו צריכים להתלבט יותר מדי. כי בתחום האוכל, ובפרספקטיבה של חודש אני יכול לומר זאת בצורה בטוחה אפילו יותר – כתית עושה את העבודה בצורה הטובה, המיוחדת והמרשימה ביותר, ועונה בדיוק על הצורך של מסעדה חגיגית, עלית, יוצאת דופן. מסעדה לאירועים מיוחדים.

 

5

4.6

תפריט העיקריות של פרונטו, 'סקונדי' בשפת ארץ המגף, מצומצם למדי. במקביל לא ממש התחשק לנו מנת בשר או דג של ממש. הלכנו על שתי פסטות: טליוליני טרטופו עם פרמג'אנו, חמאה וכמהין (88) ופפרדלה טלה עם פטריות יער ופקורינו (92), ממנות היום. נדיר לחלוטין למצוא במסעדה איטלקית ישראלית פסטה מעולה באמת. שתי הפסטות שלנו היו לא פחות ממושלמות. אטריות הטליוליני היו עשירות כמתבקש ומרקמן הפליא בדיוקו. מערך החמאה-פרמזן-כמהין, היו עונג צרוף בהתגלמותן. קטיפתי, עמוק טעמים, ללא שמץ פשרה בחומרי הגלם. אושר. במנת הפפרדלה היה בשר נימוח ורך, עם בסיס רוטב נפלא ומרוכז, שחריפות הפקורינו הדגישה והבליטה. פסטות אליפות. לא פחות.

טירמיסו פרונטו (35) היה טוב, אבל מז'אנר שום-דבר-לכתוב-עליו-הביתה. לא משהו לקטר עליו בכל מסעדה, אבל במקום כמו פרונטו עם שף כפרנקל, אתה מצפה לקבל טאץ' חד משמעי בכל מנה. כאן לא היה כזה. פנה קוטה (38) הייתה פנה קוטה, אבל עם חלב עזים והרבה-הרבה פחות שמנתיות ומתיקות מהמקובל בז'אנר. למעשה, עיקר המתיקות הגיע בכלל מדובדבני האמרונה שהתווספו אליה. טעמיה סחבו קרוב ל-180 מעלות מאלו להם מתוכנת הסועד הישראלי המצוי במסעדה האיטלקית-ישראלית המצויה. היא הייתה נפלאה.

אי אפשר שלא להתפעל מהאיכויות בפרונטו. מוגש בה אוכל מצוין באמת. פרשנות אישית מוקפדת עם קריצה עילית לאוכל איטלקי קלאסי. קשה לחשוב על איטלקייה מקומית העומדת בסטנדרטים האלו. יותר מזה: פרונטו היא לא רק האיטלקייה היותר מוצלחת כאן, עם רמת האוכל הנוכחית שלה מדובר בבירור באחת מעשר המסעדות הטובות בישראל.

6

4.5

מסעדה מציגה את עצמה כמגישה אוכל מהמטבח הלבנטיני שהוא מטבח מזרח ים תיכוני. המנות, כך כתוב באתר שלהם, מורכבות כולן מחומרי גלם מקומיים "לא תמצאו אצלנו שמנת, חמאה וחומרי גלם מיובאים…". המסעדה עברה שיפוץ לאחרונה. מעט גדלה והשתדרגה. המקום מקסים ונעים. רצפת אריחים צבעוניים, מוסיקה תורכית / יוונית ברקע. בר יפה. שרותים מושקעים. השירות היה ללא דופי. מושלם. נעים, מתעניין ומשתדל. מאוד מתמצא בפרטי המנות. ובכל זאת, משהו לא עובד במסעדה הזאת.

7

4.5

כהן מצליח לספק פרשנות ים-תיכונית עדכנית לשורשים מבית סבתא עזיזה. סטייק מדמם כמו שאכלו שכנינו אין לו כמובן דבר וחצי דבר עם סבתא, אבל למה שאנחנו אכלנו, או לפחות לחלק מהאוכל, היה קשר הדוק לא רק למרוקו אלא גם לכל שאר מדינות האזור.

קחו למשל את הכרוב הבלאדי הממולא בבשר, שריד אחרון לצלחת הממולאים המופלאה שהייתה המנה הכי טובה שאי פעם הוגשה כאן ואחת ממנות הממולאים הכי טובות שטעמתי מימיי, אם לא הטובה שבהן. בשר הטלה והאורז הבסמטי בתוך העלה משתלבים להפליא עם לבנה העיזים ועלי הריג'לה הבלתי נמנעים. מנה מופלאה. או הסיגרים הממולאים בחלקי פנים של עגל חלב עם טחינה לצידם. בכלל, כל מגש הראשונות המוגש כאן בארוחת סוף השבוע הוא שלמות אמיתית. שירה מדויקת של חומרי גלם פשוטים, רוב הזמן, המבוצעים בדייקנות מופתית וגם אם נדמה לך שככה גם אתה יכול בבית, ובכן אתה לא.

8

4.5

רגע לפני שמגיעה העיקרית, אני רוצה לגלות לכם סוד. אחד המטבחים שאני יותר אוהב ומעריך היום בארצינו הוא המטבח של עומר מילר ב״שולחן״. כבר מלפני שבועות בודדים, שהתחילו ב״שולחן״ ערבי העל האש (ימי ד׳ מ19:00) שמתי עין על מנת שווארמה לוקוס שמוגשת באותם ערבים ולפעמים גם כספיישל במהלך השבוע. בהתחלה התכוונתי בכלל לאכול באותו היום ב"שולחן" את המנה המדוברת, אך כשהתקשרתי לבדוק אם היא מופיעה היום בספיישלים צהריים, נעניתי בשלילה. אל דאגה, אני עוד אשים ידי על המנה, אחרי הכל – גם בערב על האש עוד לא ביקרתי וזאת גם חובה.
ובחזרה לאווירה המשגעת במזללה. כמו שאמרתי, הייתי בקטע של שווארמה (לוקוס, אבל לא להיות קטנוניים), מה שהוביל אותי לבחור מנת שווארמת פרגיות בגריל פחמים, לימונים כבושים, רומרין, תבשיל עגבניות, טחינה אתיופית, שמן זית, וסומאק.
מנה שכביכול נראית הכי פשוטה בתפריט המיוחד והמעניין שבנה כאן אדוני, אך מהר מאוד גיליתי שאצל אדוני גם שווארמה היא לא סתם שווארמה.
בפועל הגיעה מחבת אישית (קצת לא נוחה לאכילה), עם מריחה של ממרח חומוס מצוין, סמיך ועשיר (אני חושב שמועשר גם בשעועית לבנה וכמון), תבשיל עגבניות וסומאק חרפרף וחמצמץ, טחינה גולמית, גרגירי חומוס חמים ושלמים, המון טבעות בצל על האש (נהדר) ורצועות פרגית נקיות משומן ועשויות על גריל/אש פתוחה, עם קוביות קטנות של שומן כבש שתורמות טעם נהדר, עומק ועסיסיות לנתחי הפרגית. מעל כל זה מונחת גבעה של כוסברה טריה ועלי מנטה גדולים ורעננים. החומוס, שומן הכבש וגבעת עשבי התיבול לא הופיעו בתפריט או נאמרו לי, והגיעו אליי כהפתעה, תופעה שאני מאוד לא אוהב במסעדות, אם יש משהו שמגיע עם המנה – נא לציין!

9

4.5

שלום לכם, עיתונים שמרכיבים את רשימת ארוחות הבוקר הכי טובות בארץ. אתם יכולים לסיים עם התחקיר. רפי כהן לא רק התמקם מיד במקום הראשון, הוא גם משאיר אבק לכל שאר בתי הקפה ובתי המלון שמגישים ארוחת בוקר ישראלית. עכשיו אנחנו יכולים לומר בלב שלם שהיא באמת הארוחה הכי חשובה של היום.

10

4.4

חומרי הגלם הם דגים ופירות ים טריים, ירקות ועשבי סלט נפלאים ועושר גדול של תערובות ומרקחות שמותקנות במקום (טחינת שקדים, ממרח לימון כבוש, סורבה למון-גראס וכיו"ב). הביתיות באה לידי ביטוי בשני מובנים. ראשית, אצל כהן אין טכניקות מסובכות. אלו מנות שמכל בחינה (חוץ מהכישרון) אין בעיה לחקות בבית. שנית, כל המנות מותקנות ברגע ההזמנה.

טען